top of page
חיפוש

״איך לא להיפגע מאנשים"?


מכירים את זה שמילה טובה או מחמאה ממישהו יכולה להטיס אותנו מעלה, ומילת ביקורת או דחייה הכי קטנה , מורידה אותנו עמוק למטה..? מורידה לנו את המוטיבציה והחשק?


לאחרונה הנושא הזה מבעבע במיוחד, ולא מעט שואלים אותי לגביו.


אז אני רוצה להגיד, שזה מאוד טיבעי ואנושי להיפגע.


וגם אני נפגעת לפעמים.

רק מה… כל כך חשוב לזכור, שהכל, כולל אנשים, ובעיקר המיינד שלנו, משתנה כל הזמן.


ומה זה אומר בפועל?

זה אומר שמה שמישהו אמר לך היום, במלוא הכוונה והרצינות, יכול להתהפך לגמרי בהמשך.


היום הוא אומר לך ״את האהבה הגדולה של חיי״ חצי שנה אחרי זה הוא מדבר אליך בקור, ניכור וריחוק, כאילו את אויב האדם.


היום את חושבת שהוא אהבת חייך, ושנה אחר כך את בכזו הודיה על זה שנפרדתם כי את מבינה שהחיים איתו זה אומללות ובדידות.


רגע אחד תלמיד שלי כועס עליי ויוצא נגדי חצי שנה לאחר מכן- הופך לאיש הצוות הכי צמוד שלי


לפעמים מישהי מספרת לי על סיטואציה פוליטית מורכבת באירגון שלה, ואני אומרת לה: ״חכי, העלילה עוד תתפתח דברים עוד יישתנו. ״


ונחשו מה? זה בדיוק מה שקרה.


אז מה זה אומר?


אחד הדברים שזה אומר הוא - שזה שהיום אנחנו מרגישים משהו, לא אומר שמחר לא נרגיש בדיוק כלפי אותו נושא ואותו אדם, משהו אחר לגמרי.


מה זה עוד אומר?


שלעיתים יש אוקינוסים ויבשות בין מילים, הצהרות וכוונות לבין מה קורה ויקרה במציאות בפועל.

לכן לא צריך להתרגש כל כך מכל מה שכל אחד אומר.


ממש כמו בדואט המקסים, Prole prole ( מילים,מילים) בו מספרת דלידה על הבטחות והצהרות של אלן דילון שלא התקיימו מעולם.


וההבנה הזו, עוזרת לנו לפתח, חוסן, עמידות ויציבות שמאפשרת לנו להמשיך את חיינו כמו הר, כמו חץ, כמו עוגן ולא כעלה שביר , הנידף ברוח לכל עבר.


כשהייתי ילדה קטנה, וחזרתי מבית הספר, מתנשפת ונרגשת, מתיישבת על שולחן המטבח של סבתא שלי, שהיתה כבר בגיל 24 פרטיזנית אמיצה, גיבורה ואיתנה, ומספרת לה בבהלה על מה שמישהי אמרה או שמישהו אמר, היתה עונה לי ביידיש: ״אז אמר.״ ומסתכלת עליי בעיניה הטובות .

ככה, בפשטות וברוגע, ״אז אמר.״


לקח לי שנים להבין את זה. עשרות שנים.


זה לא אומר שזה תמיד נכון. שהרי כבר למדנו, שאין ״תמיד״ בשום מקום.


אבל לפעמים, זה כל כך נכון שעדיף פשוט לחייך לעצמנו אל מול משחק החיים ולצחוק בליבנו, על כל הדברים שנאמרים ולדעת בתוכנו שגם ככה , הם משתנים.


והקדשתי עוד שנים רבות , ללמוד את הנושא, ולפתח ולתרגל יום יום כלים של חוסן ויציבות.

ולמדתי, שהמפתח נמצא-

בחיבור שלנו עם האמצע שלנו.


בכל אחד ואחת מאיתנו יש מהות פנימית שהיא מתחת למעיל האישיות שהיא מעבר למיינד המתעתע שהיא נוכחת ויציבה ואין בה פחד, כי היא מלאה באהבה. (אפשר לקרוא לזה גם נשמה)


לא כולנו מחוברים אליה. למען האמת, רובנו לא. לא דיברנו איתנו על זה בשום מסגרת, בדרך כלל גם לא בבית,

אבל אפשר ללמוד את זה, במגוון דרכים מהנות, כמו:


במדיטציות מסוימות

בתרגילי דימיון מודרך

במנטרות מיוחדות

בעבודת נשימות

בתירגול גופני

בפיתוח תכונות מחזקות


חלקנו צריכים להסכים לפני הכל להיגמל מההתמכרות לסבל ולקורבנות, שזה מקור לא טוב לדופמין ואדרנלין, ולצאת באומץ לתירגול מעצים ומלא במשמעות.


וזה כל כך שווה את זה, כי אז אנחנו הופכים להיות:

כמו עוגן יציב בסערות החיים כמו הר שקט, רגוע,ודומם כמו חץ שמחובר לתשוקה עוצמתית

ובעיקר, פחות כועסים, פחות נעלבים, ופחות נפגעים


ומכיוון שכבר למדנו שהסיבוב פה קצר הרבה יותר כיף לחוות אותו כשאת רגועה וכשאתה מאושר

אוהבת אתכם כל כך

בהודיה על הזכות

בענווה ואהבה

שלכם,

חן.





655 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page